לאורך האבולוציה לפחד היה מקום מרכזי ומשמעותי בשמירה עלינו, בני האדם. פחד הוא חשוב. הוא עזר לנו לשרוד.

​

לכן ניתן להבין שמצבים של חרדה לא מתעוררים ״יש מאין״, אלה החרדה, נועדה, בדרכה הלא מיטיבה, לשמור עלינו. חרדה לרוב מתעוררת אל מול מפגש עם איזורים שמאתגרים אותנו,  שמסומנים על ידינו, בין אם במודע ובין אם לא במודע,  כמסוכנים.

 

יחד עם זאת, החרדה, בניגוד לפחד האבולוציוני, לעיתים קרובות לא שומרת עלינו.

לפעמים אף  חוסמת אותנו ועוצרת אותנו ומנסה לשמור עלינו מפני דברים שלא באמת מסוכנים לנו, ואף להיפך, דברים שיכולים לשפר את חיינו, להעשיר אותם ולאפשר לנו מפגש עם חוויות טובות ומשמעותיות. 

 

​