top of page
  • תמונת הסופר/תmoran wilner sakal

מי מפחד מרגשות?

עודכן: 29 במאי 2022

רגשות לעיתים קרובות משמשים כמצפן, כדרך להבין ולדעת מה טוב לנו ומה לא. אבל מה קורה כשאנו חווים פחד מרגשות, או אפילו ״פוביה מרגשות״?



״אמאל׳ה ג׳וק״


בדרך כלל כשחושבים על פחדים ועל פוביות, עולים כל מיני פחדים נפוצים כמו פחד מגבהים, מטיסות, מכלבים, מחרקים, ממקומות סגורים וכדומה. כלומר פחד ממשהו חיצוני לנו. משהו שמאיים עלינו. לעיתים קרובות זהו פחד שטבוע בנו מבחינה אבולוציונית, פחד שיש לו בסיס הגיוני, אך בא לידי ביטוי באופן מוגזם, שלא מותאם לחיים בעת הנוכחית.

פוביה מרגשות היא דומה אך גם שונה.

גם רגשות עשויים להכאיב ולפגוע בנו. אמנם לא פגיעה של הגוף כמו נפילה ממקום גבוה או נשיכה של כלב, אבל כאב נפשי. כאב שלעיתים יש בו פגיעה הרבה יותר עמוקה ומצלקת מכאב פיזי.


רונלד ג׳ פרדריק בספרו ״living like you mean it״ מתאר את ההשפעות של היחסים המוקדמים עם הורינו וסביבתנו כמעצבות את האופן בו אנו חווים את רגשותינו. כך שניתן להתחקות אחר התפתחות דפוסים של פוביה מרגשות באינטראקציות אלו.

ניקח למשל את אורי. אורי הנרגש בן ה4 מחכה כל היום לחזור הביתה מהגן. בבוקר אביו הבטיח לו שאחר הצהריים הוא ייקח אותו לסיבוב באופניים החדשות שקיבל ליום הולדתו. אורי חיכה וחיכה, אך האב התעכב בעבודה. בשבע בערב כשהאב נכנס הביתה וסיפר לאורי שיאלצו לדחות את הסיבוב עם האופניים ליום אחר אורי כעס, בכה והפגין את האכזבה שלו. רגשות לגיטימיים. האב התרגז מתגובת בנו. הוא הרי לא עשה זאת בכוונה, הוא התעכב בעבודה, כדרכם של מבוגרים. לרגשות העזים של אורי האב הגיב ב״ברוגז״. לא רצה לדבר איתו, לא יכל להיות לידו, ואפילו כעס עליו בחזרה על התגובה שנראתה בעיניו מוגזמת וכפויית טובה (שהרי הוא עובד בשביל שיוכל לספק לאורי איכות חיים). עבור ילד קטן זו תגובה ממש הרסנית. תחושה של דחייה או ניתוק מאחד האנשים הכי חשובים לו בחייו. כאשר חוויות כאלו חוזרות ונשנות ביחסים אורי לומד שלחוות כעס זה מסוכן. כך הוא לומד שלרגש של כעס בתוכו השלכות הרסניות, מפחידות ממש. הוא לומד שכעס אינו רגש לגיטימי, לומד לפחד מהכעס שלו, שהרי הוא זקוק להוריו, פוחד לאבד אותם. וחש אשמה שאינו יכול לשאת.


אז איך אתה מרגיש עכשיו?


אחד הדברים המשמעותיים והקשים בהקשר של רגשותינו והפחד מהם הוא שהרגשות קשורים זה בזה. כאשר אנחנו מדחיקים רגש מסויים, לא באים איתו במגע, חוששים מפניו ולא מאפשרים לעצמנו לחוש אותו, אנחנו למעשה מצמצמים את היכולת שלנו לבוא במגע עם כל הרגשות, וכתוצאה מכך עם חלקים נרחבים בעצמיותנו. החוויה הרגשית שלנו מתקהה, ונוצר ריחוק מהעצמי האמיתי שלנו. וזהו מחיר כבד מאוד לשלם. לריחוק מהרגשות שלנו השפעה על מערכות יחסים שונות שנקיים בחיינו, ובראש ובראשונה על מערכת היחסים שלנו עם עצמנו, ההבנה מי אני ומה אני מרגיש.

כך אותו אורי, למד באופן לא מודע שלכעס שלו השלכות הרסניות ועל כן למד לפחד מהכעס, לנסות להדחיק אותו ולא לבוא במגע מותאם איתו. אגב, אין זה אומר שכעס לא מצא את דרכו החוצה, לרוב דווקא כשמנסים לא לבוא במגע בצורה קרובה לרגש הוא יוצא באופן בלתי מווסת, אפילו בהתפרצויות זעם. בהמשך לכך בכל פעם שמתעורר אצל אורי הכעס מתעורר בו גם פחד מפני עצמו, ונסיונות ההשתקה שלו, ולחילופין ההתפרצויות שלו למעשה מרחיקות אותו מהביטוי האותנטי של הרגש שאבד לו בילדותו. הפחד הזה גורם לו להתרחק מעצמו, מה שמשליך על היכולת שלו לחוש את כל המנעד הרגשי. בנוסף, לפחד יש נטייה להכללה. מה שגם כן מחזק את הקושי לבוא במגע ולחשוש להיות אותנטי גם מול רגשות אחרים. כך לאט לאט ולאורך שנים הפחד מקהה את מנעד הרגשות ולמעשה גורם להשטחה של החוויה של האדם את עצמו ואת סביבתו. ואז שאלה כמו ״מה אתה מרגיש כרגע?״ הופכת להיות ממש קשה, ממש לא ברורה. ועולה תחושה ש״אין לי מושג מה אני מרגיש״.


מאבדים את המתנות שכל רגש טומן בחובו.


פרופסור נורמן רוזנטל בספרו ״The emotional revolution״ מציין כי כל רגש טומן בחובו מתנה.

בספרו הוא התייחס לכמה רגשות בסיסיים, אשר מכילים בתוכם מנעד רחב של רגשות נוספים.

הרגשות אליהם התייחס: שמחה, עצב, פחד, כעס, אשמה, בושה ואהבה, מהווים למעשה כותרות לספקטרום רחב יותר של רגשות. למעשה, כל אחד מהרגשות הללו יכולים לבוא לידי ביטוי בגוונים שונים ובעוצמות שונות. לכן הם מהווים את הבסיס לטווח רחב יותר של רגשות, אשר נבדלים זה מזה בעוצמתם, במשכם, וכדומה. כך לדוגמא רגש של עצב יכול לנוע בין עצב קל, ״באסה״, אכזבה ויכול אף להיות יגון עמוק, אבל או שיברון לב. לפי פרופ׳ רוזנטל, כאשר אנו מאפשרים לגל הרגש לעבור דרכנו, ומאפשרים לעצמנו לחוש את הרגשות אנו יוצאים נשכרים. זאת כיוון שכל רגש טומן בחובו מתנה, הניתנת למי שחש את הרגש במלואו. כך, עצב טומן בחובו את מתנת ההחלמה. פחד מעניק לנו את מתנת התבונה. כעס מעניק לנו בהירות. בושה מעניקה לנו את מתנת הצניעות ואילו אשמה מעניקה לנו חרטה. שמחה מובילה לגדילה ואהבה טומנת בחובה את מתנת הקרבה והקשר.

כאמור, מי שחש את הרגש, מאפשר לעצמו ״לזכות״ בכל אותן המתנות, ובאמצעותן להגיע לכדי סגירות מעגל ואף החלמה. מי שאינו מאפשר לעצמו לחוש את רגשותיו, נמנע, נבהל או חוסם את עצמו, מפסיד גם את ההזדמנויות הרבות לצמיחה אישית.


אז יש מה לעשות?


כמובן. טיפול פסיכולוגי הוא דרך מצוינת לעבוד על נושא זה.

במרבית הטיפולים הפסיכולוגיים, ולא משנה מאיזו אסכולה מגיע המטפל, ומה שיטת הטיפול המועדפת עליו, ניתן מקום לגלות ולחוות את הרגשות. כלומר, בטיפול מתאפשר לחקור את הרגשות המופיעים בקשר הטיפולי ב״כאן ועכשיו״ ביחסים הנרקמים בחדר הטיפול. כמו כן, בטיפול ניתן מרחב להתחקות אחר הרגשות וההתנהלות בחיים בכלל, לעבד ולהציף גם את האופן בו העולם הרגשי נוכח ופוגש אותנו גם מחוץ לחדר הטיפולים, בסיטואציות שונות בחיינו, מול אנשים שונים בחיינו, בהווה ובעבר.

ישנם מטפלים אשר משלבים בעבודתם גם כלים מעולם הטיפול הפסיכולוגי ממוקד הרגש ( emotional focused therapy ) EFT.

זהו טיפול שפותח בשנות השמונים והתשעים בקנדה על ידי פרופ׳ לסלי גרינברג, וממשיך להתפתח גם כיום. בטיפול זה שמים דגש על פיתוח מודעות לרגשות, זיהוי רגשות וקבלה של הרגש. ישנה חשיבות בטיפול ללמוד לשהות עם הרגשות ואף לווסת אותם. כמו כן, אחת המטרות בטיפול זה היא לנוע מתקיעות רגשית לא מיטיבה לחוויה רגשית מיטיבה, המאפשרת צמיחה אישית, חמלה עצמית ואף ריפוי.

לסיכום רק אומר שרגשות הם מרכיב כל כך מרכזי בחיינו, במי שאנחנו ובמי שאנחנו שואפים להיות. כולנו ראויים להפיק מרגשותינו את המיטב ולחיות בצורה אותנטית. אפשרו לעצמכם.




Frederick, R. J. (2009). Living like you mean it: use the wisdom and power of your emotions to get the life you really want. John Wiley & Sons.


Rosenthal, N. E. (2003). The emotional revolution: Harnessing the power of your emotions for a more positive life. Citadel Press.


Greenberg, L. S. (2004). Emotion–focused therapy. Clinical Psychology & Psychotherapy: An International Journal of Theory & Practice, 11(1), 3-16.







16 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page