top of page
  • תמונת הסופר/תmoran wilner sakal

אז מה בעצם ההבדל בין שיחה עם חבר/ה לשיחה עם פסיכולוג/ית?


אולי עברה בראשכם המחשבה לנסות טיפול פסיכולוגי. אולי אתם בעיצומו של טיפול. ואולי עדיין מתלבטים אם זה מה שאתם רוצים וצריכים. בכל אופן, אם אתם קוראים את זה, אז יכול להיות שהשאלה הזו פגשה אתכם בעבר.

למה ללכת לפסיכולוג/ית?

למה להשקיע זמן, להשקיע כסף, להתארגן, להתלבש להגיע לקליניקה, להתיישב מול אדם זר ולדבר איתו, כשבאותה מידה אני יכולה לקבוע לקפה עם חברה טובה או חבר קרוב? לרוב זה יעלה לי פחות ובטח תהיה שיחה טובה ונעימה.

ובכן, לפעמים באמת קפה עם חברה זה כל מה שצריך.

מאוד מומלץ להשקיע זמן ולבלות עם אנשים שכיף לנו במחיצתם, שעושים לנו טוב. זה משפר את החיים, זה מעשיר אותם וזה באמת חשוב לטפח את הקשרים החברתיים והמשפחתיים שלנו. כשיש לנו בחיינו קשרים טובים ומיטיבים בהחלט הבריאות הנפשית שלנו טובה יותר. יש תרומה אדירה לאוזן הקשבת של חברה טובה, לעצה הידידותית וגם לכתף לבכות עליה אם צריך.


ובכל זאת, זה לא אותו דבר כמו טיפול פסיכולוגי.

לפעמים לא די בשיחה ידידותית כדי להניע את התהליך אותו האדם רוצה לעבור.


ישנן סיבות רבות להגיע לטיפול פסיכולוגי. למעשה אני לא יכולה למנות את כל הסיבות שיביאו מישהו לטיפול פסיכולוגי משום שאנשים הם שונים זה מזה. ככמות האנשים כך כמות הסיבות.

אפשר, באופן גס, לחלק את שלל הסיבות לפנות לטיפול לשלוש קטגוריות.

קטגוריה אחת בגינה אנשים פונים לטיפול כוללת נושאים הקשורים להתמודדות עם מצבי חיים - כמו פטירה או מחלה של אדם אהוב, פרידה או גירושים, טראומה וכל מצב אחר שמשפיע על החיים או על הזהות של האדם. קטגוריה שניה בגינה אנשים פונים בדרך כלל לטיפול כוללת נושאים הקשורים להתמודדות עם סימפטומים שמפריעים להם או קשיים ספציפיים- כמו חרדה חברתית או חרדה אחרת שמפריעה להתנהלות היום יומית, דיכאון, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, הפרעות אכילה, התמכרויות וכדומה.

והקטגוריה השלישית בגינה אנשים פונים לטיפול כוללת נושאים הקשורים לרצון לצמיחה והתפתחות אישית - כמו עבודה על דפוסים רגשיים או מחשבתיים לא מיטיבים; עבודה על דפוסים שחוזרים על עצמם במערכות יחסים; יכולת להתמודד עם שינויים בחיים; חשיבה על החלטות משמעותיות בחיים כמו בחירת בן זוג, מקצוע או הבאת ילדים לעולם ועוד שלל סיבות רבות ומגוונות לשינוי, יציאה מדפוסים קיימים, עיבוד או צורך ב״עדכון גרסא״.


אז איך שיחה עם פסיכולוגית שונה משיחה עם חברה או חבר?

קודם כל, להגיע לקשר עם פסיכולוגית או פסיכולוג זה קצת כמו לפתוח דף חלק. בניגוד לאנשים אחרים בחיינו, פסיכולוגים שואפים להגיע למפגש הטיפולי הבין אישי הזה בלי ציפיות, בלי הנחות ודעות מוקדמות, בלי שיפוטיות ועם רצון להיטיב. אמנם, גם פסיכולוגים הם בסך הכל בני אדם, ולכן לא חסינים להשפעות של הטיות כאלו ואחרות. אך חלק גדול מההכשרה שלנו נועד לאפשר לנו לשים לב לכך. למעשה, אחד הדברים המשמעותיים בטיפול הוא לעבוד עם הדברים המתרחשים וצפים באינטראקציה הבין אישית המיוחדת הזו. הפסיכולוגים מפנים את הקשב לכל מה שקורה בקשר הטיפולי ועובדים דרך ובאמצעות הדברים הללו. כלומר, פסיכולוגים מקשיבים בכמה רמות. גם לנושאים המדוברים בשיחה, וגם לכל הדברים שאינם מדוברים - הן אצל המטופל והן אצלם - לתחושות, למחשבות שמתעוררות, לתגובות. חלק חשוב מההכשרה של פסיכולוגים מלמד אותנו להתייחס לדברים שמתעוררים בנו, בפסיכולוגים, ולהשתמש בהם למטרות מיטיבות וטיפוליות.

כך כאשר במהלך השיחה יתעוררו הן אצל המטופלת והן אצל הפסיכולוגית כל מיני מחשבות היא תשתמש בהן בטיפול עצמו. למשל, יכול להיות שבמהלך השיחה יתעוררו בפסיכולוגית תחושות של סקרנות, מתח, פחד, ביקורת, גאווה וכדומה. יש לכך משמעות טיפולית, זה חלק מעבודת הטיפול, ולרוב פסיכולוגים ינסו להבין האם מה שמתעורר אצלם מלמד משהו על החוויה של האדם שמולם.

מעבר לכך שהפסיכולוגים נעשים ״מחודדים״ ביכולת שלהם לשים לב למה שעולה בשיח, יש חשיבות גם לתזמון ולאופן שבו נדבר על הדברים. בטיפול אמנם חשוב ״לשים על השולחן״ גם את הדברים הלא מדוברים, אך כדי שיהיו לכך השפעות מיטיבות, מצמיחות, מרפאות, לא מקלים ראש באופן שבו זה נעשה. כל זה שונה מאוד משיחה עם חברה. יכול להיות שבשיחה עם חברה, דברים שעוברים ״בין המילים״ בכלל לא יגיעו אל פני השטח. ולעיתים דווקא כן יגיעו וגם ידוברו, אבל האופן שבו זה ייעשה עשוי לפגוע במקום להיטיב. במיוחד כשמדברים על נושאים רגישים.


הבדל נוסף בין שיחה עם חברה לשיחה עם פסיכולוגית קשור בהדדיות. כלומר, בשיחה עם חבר, לרוב, מן הראוי שההקשבה וה״פריקה״ יהיו דו כיווניים. שני הצדדים בשיחה רוצים לשתף, להיות כתף תומכת, להשיא עצה ועוד. זה היופי של יחסי חברות. אמנם, גם היחסים עם הפסיכולוגית אינם חד כיווניים, אך ברור לשני הצדדים שהסיבה להתכנסות המשותפת היא לרווחת המטופל. וכל דבר שנעשה בטיפול בסופו של דבר נועד לשם כך. הרי אין ציפיה שהמטופל יהיה כתף תומכת של הפסיכולוגית ויקשיב לבעיות ולצרות שלה...

זה המקום שהוא כל כולו בשבילך, וזה לא מובן מאליו.


גם אופן ההקשבה של פסיכולוגית שונה מאופן ההקשבה של חברה. כאמור, בטיפול מופנה הקשב גם לתוכן הדברים וגם לכל מה שלא מדובר אך מגיע אל חדר הטיפול. ובנוסף לכך, ההקשבה עצמה הינה לרוב הקשבה רפלקטיבית ואמפתית. כלומר, הקשבה שמטרתה למסור משהו חזרה לדובר. הקשבה שנועדה לעזור לאדם לראות דברים בעצמו, לשים לב לדברים שאולי חמקו אפילו ממנו. פסיכולוגים ״מתאמנים״ שעות רבות בהקשבה מסוג זה, ולכן יכול להיות שהמיומנות שלהם טובה יותר מאשר המיומנות של חברה.


בנוסף, בחלק מהטיפולים, בהתאם לצורך של המטופל ובהתאם לסוג הטיפול (למשל אם הפסיכולוגית משלבת כלים מעולמות הCBT, DBT, ACT וכדומה ), ניתן דגש על שינוי ממוקד של סימפטומים או אלמנטים שפוגעים באיכות החיים של המטופל. במקרים כאלו פסיכולוגים, בשונה מחברים טובים, יכולים להסביר על הסימפטומים, לבנות יחד עם המטופלת תכנית טיפולית, לעבוד באופן ממוקד על כך במפגשים ולתכנן משימות לביצוע בין המפגשים.


ולבסוף, ההחזקה של הסטינג והעקביות. יש משהו מאוד מחזיק בסטינג הטיפולי. החזקה שלפעמים חסרה מאוד ביום יום, בו קצב החיים המהיר דורש מאיתנו ויתורים על רגעים של התרפקות או התמסרות. העובדה שיש מקום קבוע, שעה קבועה ואדם קבוע שאיתו הולכים יד ביד בשביל הצמיחה האישית, מחזיר אותנו במידה מסויימת לילדותנו המוקדמת, לליווי ההורי או האמהי שהיינו זקוקים לו. ולמרות שלא תמיד קל לעבור טיפול פסיכולוגי, הידיעה שיש נוכחות קבועה וזמן קבוע שמוקדש לצמיחה האישית, יכולים להיות כל כך נחוצים ונעימים.




13 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page